מרכז המחקר למדעי השיקום ע"ש ליליאן ודייוויד א. פלדמן

עבור אנשים עם קטיעה בגפה העליונה המשתמשים בפרוטזת וו המופעלת באמצעות כוח הגוף, פעולות יומיומיות פשוטות לכאורה, כמו שימוש בעכבר מחשב, עלולות להפוך למאתגרות. הקושי בתפעול עכבר רגיל עלול לגרום להסתמכות על היד הלא-פגועה, לתנועות פיצוי, למאמץ גופני ולכאבים, ולהקשות על השתלבות או חזרה לעבודה.

מחקר זה בוחן עכבר חכם – ממשק חדשני שפותח והותאם במיוחד לשימוש יעיל באמצעות פרוטזת וו. במסגרת המחקר יושווה השימוש בעכבר החכם לעכבר מחשב רגיל, תוך בחינת מהירות ודיוק, נוחות השימוש, העומס הגופני, כאב ושביעות רצון המשתמשים. המשתתפים יתנסו בעכבר החכם לאורך שבועיים, כדי לבחון לא רק את השימוש הראשוני בו אלא גם את השפעת ההסתגלות אליו.

מטרת המחקר היא לבחון האם התאמה של טכנולוגיה יומיומית לצורכיהם הייחודיים של אנשים המשתמשים בפרוטזות יכולה להפחית את המאמץ והכאב, לשפר את העצמאות והתפקוד במחשב ולתמוך בהשתלבות בחיי העבודה והיומיום.

המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח ותיקוף של כלי תומך החלטה לקביעת מטרות שיקומיות, המבוסס על ההמשגה-International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF) של ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2001). ה- ICFמספק מסגרת מושגית ושפה אחידה לתיאור בריאות ותפקוד, וכולל קטגוריות מרכזיות כגון מבנה גוף, תפקודי גוף, פעילויות, השתתפות חברתית וגורמים סביבתיים. באמצעות שפותח על ידי ד"ר אילה בלוך מאוניברסיטת אריאל היא מציגה את שלבי רצף השיקום ואת מטרות השיקום בכל אחת מתחנותיו, תוך התייחסות למונחים המרכזיים של ה-ICF.
המחקר המוצע יכלול תיקוף של כלי טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית (AI) שפותח במעבדתה של ד"ר בלוך, שנועד לסייע בקביעת מטרות שיקומיות. השימוש בבינה מלאכותית בבריאות, ובפרט בשיקום, הולך ומתרחב ומציע פתרונות חדשניים לאתגרים קליניים (Rasa, 2024). הכלי יקבל מכתבי סיכום ממסגרות טיפול רפואי ושיקום קודמות של המשתקמים ב"עדי נגב" (במחלקות האשפוז ואשפוז יום). בהתבסס, בין השאר, על טבלת מטרות מבוססת ICF, המערכת תנתח את המידע הקליני ותציע מטרות למסגרת הקודמת וכן מטרות מעודכנות לשלב בו נמצא המטופל, לאחר סיום השיקום במסגרת המתוארת במכתב. במחקר זה, נשווה באופן כמותני ואיכותני (באמצעות מודל סטטיסטי מעורב) בין המטרות המוצעות על ידי המערכת הטכנולוגית לבין אלה המוצעות על ידי אנשי מקצוע מנוסים בתחום השיקום, באופן שיאפשר לאמוד את דיוקו וישימותו של הכלי.

נדודי שינה הם מצב שכיח המחליש את איכות החיים ולעיתים מלווה בהפרעות חרדה, כשהשניים משפיעים זה על זה במעגל החמרה הדדי. טיפולים קיימים, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ותרופות הרגעה, אינם תמיד יעילים או מתאימים לכל החולים, ויש צורך בגישות חדשות, לא תרופתיות ובטוחות. מחקר זה בוחן את הפוטנציאל של גירוי מוחי לא פולשני בשם tACS (תדרי זרם חלופי דרך הקרקפת) לשיפור השינה והפחתת חרדה. ההתערבות מתבצעת באמצעות מכשיר מותאם אישית ומיועדת לאיפוס מהיר של דפוסי שינה ולוויסות עוררות יתר. ניסוי מבוקר יעריך האם טיפול קצר ואינטנסיבי של tACS בת שלושה ימים מספק שיפור משמעותי בחומרת נדודי השינה, איכות השינה, חרדה ומצב רוח. ממצאי המחקר צפויים להציע אפשרות טיפולית בטוחה, מהירה ובלתי תרופתית לאנשים הסובלים מנדודי שינה וחרדה נלווית.